יום שלישי, 24 ביולי 2012

דרך חדשה

לפני חודשיים עזבתי את דירתי הקטנה והמקסימה ביפו, השכרתי אותה לאמריקאית נחמדה ויצאתי לי לשוטט בעיר הגדולה.
בזמן הזה ישנתי בכמה מקומות. בדירה המעוצבת של הוריי באזור בזל, דירה שהם משתמשים בה בסופי שבוע, ומשכירים אותה לתיירים לעתים. ישנתי גם ב"פלא" הלא הוא בית מהפכה של אהבה. ה"פלא" (שהיה פעם הפאב הידוע לשמצה ה"שוובאלה") הוא מקום מפגש ויצירה אשר אני וחבריי מבלים שם רבות, לעתים עד השעות הקטנות של הבוקר, ופעמים רבות קורה שאני נשאר לישון שם. לעתים אני ישן אצל חברים. פעם אחת גם ישנתי על ספסל.

זו הרגשה מאוד משחררת, לא לדעת היכן תישן. לא לדעת איפה יסתיים היום שלך. ועם זאת לדעת שאתה בטוח. שיש מי שיארח אותך בביתו. שיש מקום עם אנשים אהובים - משפחה וחברים, ושאף פעם לא תצטרך  לישון ברחוב (אלא אם כן תבחר בכך).

במהלך החודשיים הללו קרו לי דברים נפלאים. פגשתי אנשים חדשים. חוויתי חוויות מוזרות ומפתיעות.

בבלוג הזה ברצוני לשתף מעט  מהחוויה של חיים ללא מסגרת של עבודה, משפחה, דירה, פנסיה, לימודים.
החיפוש הוא אחר משהו  חדש. צורת חיים אלטרנטיבית. לא רק עבורי, אלא כרעיון עבור כל אותם אלו שחיים תחת עול שכר הדירה, אלו שהולכים יום-יום לעבודה שאינה מרגשת אותם רק כדי לגמור את החודש. כדי לגמור את החיים.

הרגשתי שהחיים הללו עלולים לגמור עלי. שאין בהם רוח. שאין בהם לב. שבמובן מסוים איבדנו את הדרך. ולכן יצאתי לחפש דרך חדשה.

בזמני הפנוי אני פועל  למען תיקון עולם. אני פועל יחד עם חבורה מופלאה של  אנשים טובי לב שרוצים לעשות מהפכה של אהבה בעולם. ביחד אנו יוצאים לפרויקטים ברחוב, כדי להעיר אנשים, לפתוח את ליבם ובו זמנית לאתגר את עצמנו.
ארחיב על כך בפוסטים הבאים, אך רק אומר שאני מודה יום יום על ההצטרפות לחבורה המקסימה הזו  של אנשים, ועל ההזדמנות לפעול למען שינוי חיובי בעולם במסגרת כזו.

אסכם את פוסט הפתיחה הקצר הזה ואומר שהרבה זמן דיברתי על כך שאני רוצה לפתוח בלוג. והנה זה קורה. מאסטר יודה אומר : עשה או אל תעשה. אין לנסות. אז הנה אני עושה. ואני מתחייב לכתוב לפחות פעמיים בשבוע.

מקווה שנהנה ביחד מהמסע. מה שבטוח, משעמם זה לא הולך להיות :)

אם נרצה...


אין תגובות:

פרסום תגובה