שלושה חודשים כחלק מקהילה על אופניים לימדו אותי המון.
קורס לימודים מזורז, ששום אוניברסיטה או אשראם לא היו יכולים ללמד אותי.
שיעורים בסבלנות ובפתיחות, בחולשה ובהתמכרות, בקפדנות ובביקורתיות, בקירבה וברגישות.
אני מאחל לשנה הבאה עלינו לטובה שתלמד אותי ואת חברי עוד ועוד שותפות אמיתית מהי.
כמה כמה אני לחיי קהילה.
לא רק אני. רוח הקהילה זורמת בעורקי האנשים.
ילדים שגדלו בשכונה, שיחקו בה והכירו בה את רוב האנשים,
מסוגלים כעת לתקשר רק באמצעות מכשיר אלקטרוני עם אנשים שאינם רואים
ולצרוך שירותים ומוצרים שאין להם מושג מיי ייצר, וגם לא אכפת להם באמת , אלא רק מיוקר המוצר או השירות,
או כמו שמכנים את זה בשפת המחאה - יוקר המחיה.
יש קשר ישיר בין יוקר המחיה לבין התפרקות הקהילה.
הצורך בקהילה הוא צורך בסיסי, צורך שנלקח מאיתנו על ידי כלכלת הכסף.
כלכלת הכסף המודרנית היא הבסיס לפירוקה של הקהילה בעידן הזה.
כלכלת הכסף בנויה על אנונימיות, פרטיות, ותחרותיות. היא לא יכולה לשרוד בעולם של קהילות.
 |
| כלכלת מתנות של הטבע - נתינה ואמון |
כלכלת המתנות
קהילה לעומת זאת בנויה על כלכלת מתנות.
הכלכלן המורד, לשעבר איש המערכת בעצמו, ברנרד ליטאר, מגדיר קהילה בצורה מעניינת:
"קבוצה של אנשים אשר מכבדים את המתנות זה של זה, ושיכולים לסמוך שהמתנות שלהם יקבלו גמול ביום כלשהו בצורה כלשהי".
כך אני חי היום, הן בתוך הקהילה שלי והן מול קהילות אחרות.
במקרים מסוימים שאנו זקוקים לכסף, או שאנו זקוקים לאוכל, אנו דואגים לוודא מתי ואיך אנו נקבל את גמולנו,
אבל רוב הזמן אנו באים לתת מתוך אמון בכך שאנו נקבל בחזרה.
לרוב הקבלה הזו לא מאחרת לבוא.
כך היה השבוע כאשר הגענו לעזור למשפחה לבנות לול ביתי (איני תומך בשעבוד ואכילה של בעלי חיים, אך אני מעוניין לשחרר את העולם מהלולים התעשייתיים והבלתי אנושיים, ולכן שמחתי לעזור גם בפרויקט זה).
בקשתנו היתה מקום להחנות את האופנים והעגלות לחג.
כמובן שקיבלנו הרבה מעבר לזה - קיבלנו ארוחות מפנקות, ולמדנו על יציבה נכונה, שמענו שירה ומוזיקה, ולמדנו להכיר משפחה מקסימה.
כל זה לא היה קורה אילו רק שילמנו למישהו עבור חניה. אילו נתנו לזר לשמור על הציוד שלנו עבור כסף.
וזה מה שאנחנו עושים רוב הזמן. כאשר אנו שואבים אבק בבית, אנו למעשה משתפים פעולה עם אינספור מהנדסי חשמל, כורי מתכות, עובדי חברות דלק, עובדי מפעל סינים שמרכיבים את המוצר, הם כולם עוזרים לנו לנקות את הרצפה.
והם כולם זרים לנו.
במקום קהילה ישנם מיליוני זרים בעולם אשר עוזרים לנו לחיות.
הקשר שלנו הוא בזה שאנו צורכים את מה שיש להם להציע, והם צורכים את מה שלנו יש.
הצריכה הזו אינה קשר שמחבר בינינו, זה קשר שמפריד בינינו.
כלכלת המתנות מבוססת על שיתוף.
בכלכלת המתנות ככל שאתה נותן יותר, כך אתה עשיר יותר.
הבסיס ליחסים בקהילה זה נתינה וקבלה.
כלכלת המתנות חשובה לא פחות גם בקשר שבין קהילות.
החוקרת הלנה נורברג הודג', שחקרה את הקהילות החקלאיות בלדאק שבטיבט,
מספרת שכאשר החקלאות באזור היתה מבוססת על מתנות, החקלאים היו מגיעים לעזור זה לזה,
וכך כל אחד יכל לקטוף את יבולו בזמן ועם פחות חשש להפסד.
ככל שכלכלת הכסף השתלטה על האזור, היה צורך בעובדים בשכר, והתלות בכסף הלכה וגברה,
עד שכלכלת המתנות נעלמה כמעט כליל מהאזור.
כעת יש מקום להחזיר את המנהג של עזרה בין קהילות,
על מנת להתמודד עם המשברים שכלכלת הכסף עוברת ותמשיך לעבור, עד אשר נשנה אותה מהשורש.
הקהילה - איום על הממסד
לא רק בהיבט הכלכלי הקהילה מערערת את יסודות המערכת הקיימת.
גם בהיבט הרוחני ישנם מאבקים על הגדרת הקהילה ועל אופיה.
קהילת גרעין הראל שבנגב,קיימת מזה כמה שנים, וחבריה מתגוררים בבאר-שבע.
הם חיים יחדיו, משתפים כסף ומשאבים, וחולקים דרך רוחנית מסוימת.
בבאר-שבע הם קראו לעצמם מרכז האור. לפני חודש כאשר הם הפכו להתיישבות חדשה בהר אלדד, הם בחרו לעצמם שם יותר מקובל וציוני - גרעין הראל.
גרעין הראל מהווים פריצת דרך בכל הקשור לשבירת הכללים המוכרים למען יצירת מציאות חדשה.
הם ריכזו את ההון העצמי שלהם ואף נעזרו בכספי משפחותיהם, כדי לממן את הפרויקט בעצמם.
הם ויתרו על לחכות לאישור של הממסד כדי להקים את חזונם, ופשוט עשו מעשה.
המעשה שלהם חזק יותר מהפגנה של מאות אלפים בכיכר, או חרם צרכנים כלשהו.
 |
התיישבות גרעין הראל בהר אלדד שבנגב
|
המעשה של גרעין הראל מערער את היסודות של החברה שבה אנו חיים, וכרגיל כאשר היסודות מתערערים,
המערכת מגוננת על עצמה על ידי יצירת תווית מאיימת - כת.
המרכז לנפגעי כתות פרסם כתבות רבות על ניצול מיני, וגם ערוץ 2 סיקר את נושא ההתיישבות והגורו.
מהי כת?
המרכז לנפגעי כתות מביא הגדרה של ארגון קנדי לחקר כתות: "כת היא קבוצה מניפולטיבית, המנצלת את חבריה ועלולה לגרום להם לנזקים פסיכולוגיים, כלכליים ואף לפגיעה פיזית. הקבוצה מכתיבה באופן טוטאלי את אופי ההתנהגות, החשיבה והרגשות של החברים בה. טכניקות שונות של מניפולציות משמשות בה, כדי להפוך מגויס חדש לחבר כת לויאלי, צייתן וכנוע. קבוצות כיתתיות טוענות לקיומו של סטאטוס מיוחד למסגרת התנועתית שלהן או למנהיגן. המעמד המיוחד הזה מעמיד אותן בסתירה לנורמות ולתפיסות החברתיות המקובלות וכן בניגוד לתא המשפחתי ולערכיו. כתות נוהגות להסתיר את אופיין ומטרותיהן האמיתיות מחברים עתידיים, באמצעות פעילות מטעה ומוליכת שולל שנועדה לפתות מגויסים חדשים".
אם נסתכל על מדינת הלאום, או על התרבות התאגידית, אפשר לומר שהם כת מסוכנת ביותר.
הם עושים מניפולציה שיוצרת נזקים פסיכולגיים וכלכליים, ואף גורמת לאנשים להיות מוכנים להקריב את חייהם במידה והממשל מחליט כך. כך גם הדת - היהדות, האיסלאם, והנצרות, מנסות להגן על עצמם, על ידי תיוג של זרמים רוחניים חדשים ככתות מסוכנות.
איני רואה את גרעין הראל או מרכז האור ככת. אני מכיר כמה מהחברות בה, ומעריך אותן מאוד, וסומך עליהן שהן פועלות על פי רצונן האישי ומתוך אמונה בדרך ולא במנהיג כזה או אחר.
אין זה אומר שכתות מסוכנות אינן קיימות, אך הן לא בהכרח מה שהתרבות השלטת מנסה לספר לנו שהן.
כאשר יוצרים קהילה חדשה בהכרח גם יוצרים מסגרת רוחנית חדשה. מסגרת רוחנית לא רק מתעסקת בטקסי פולחן ותפילה אלא גם ובעיקר באופן היחסים בין אדם לחברו בתוך הקהילה ומחוצה לה. בכל קהילה שהיא, ישנם לרוב אנשים שמובילים, מנהיגים.נדירים המקרים של קבוצה שאין בה שום הנהגה של אדם או קבוצה מסוימת. וכאן אני מרגיש שיש עוד שיעור גדול ללמוד - מה זו הנהגה שאינה מכתיבה את רצון המנהיג, אלא מעצימה את הקבוצה כולה וכל אחד מחבריה. הנהגה ממקום של שירות ונתינה, לא של סמכותיות והאדרה עצמית.
החייאת החברותא
הקהילה שאני מחפש, היא קהילת חברותא.
קהילה שאינה מבוססת רק על דרך רוחנית משותפת או בסיס כלכלי משותף כמו קואופרטיב, אלא על חברות של ממש.
מחקירתי את הנושא גיליתי שחברותא שכזו זקוקה לכמה דברים בעידן של ימינו:
- דרך רוחנית משותפת - הדתיים קוראים לזה אמונה, החילוניים קוראים לזה אידאולוגיה או ערכים. בכל מקרה, צריך להיות בסיס משותף כלשהו, שאינו חומרי, אלא רעיוני, שסביבו יכולה הקהילה לבנות את עצמה. היהדות עושה זאת סביב התורה, הקיבוצים עשו זאת סביב המניפסט הקומוניסטי. כעת, בעולם של ריבוי תרבויות ודתות, יש מקום לאינספור דרכים רוחניות שיכולות להוות בסיס לקהילה.
- שותפות ואחריות כלכלית -
- מטבע משותף - היום אנו חיים תחת מערכת בנקאית מנוכרת ופוגענית. כדי להשתחרר מהמערכת הזו, אפשר ליצור מטבע משותף, מטבע שיהווה הסכם חברתי חדש בינינו, הסכם שאינו מושתת על רווח אישי קצר טווח, אלא על הצרכים האמיתיים שלנו כיצורים חיים תבוניים ורגישים. יצירת מטבע קהילתי דורשת מאמץ והשקעה, אך יצירה של מטבעות כאלו הוא בסיס לשיקום הכלכלה שלנו, והיא שלב מעבר הכרחי בדרך לכלכלת המתנות שהזכרתי קודם.
- יצירת ערך - כל קהילה כמו כל עסק, וכל אדם, יכול ורוצה לייצר ערך עבור שאר העולם. יש מי שמסוגל לייצר ערך רב עבור הרבה אנשים, ויש מי שמסוגל לייצר ערך רב עבור אדם אחד. מטפלת בקשיש מייצרת ערך רב עבור אותו קשיש, לא פחות מממציא האופניים שייצר ערך רב עבור האנושות כולה. התנועה הקיבוצית קמה על פי עקרון זה (וכמובן שסטתה ממנו בדרך ועל כן התפרקה ברובה) - "מכל אחד לפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו". יצירת הערך היא עבור כולנו, כל אחד בדרכו שלו.
- מודעות ואחריות למעגל הייצור והצריכה - היום אנו צורכים מזון ומוצרים שאין לנו מושג היכן, איך ועל ידי מי יוצרו. אנו גם משליכים את השאריות שלנו למקום רחוק מהעין ובכך מנתקים את עצמנו מהסביבה שלנו. האחריות הכלכלית הקהילתית חייבת להיות מודעת יותר לתהליך גידול המזון, הכנתו, ייצור המוצרים, ומחזור השאריות. כי אין כזה דבר באמת זבל, זה הכל חלק ממעגל, שאנחנו באופן אשלייתי חתכנו והפכנו לקו עם התחלה וסוף. אבל הכל בסוף חוזר אלינו, והגיע הזמן שנפקח עיניים ונראה את התאילנדי שמטפח את שדותינו, ונריח את הביוב שזורם בנחלינו.
- עבודה משותפת פנימה -
- כלים ליצירת אמון פתיחות ושקיפות - מעגלי שיתוף והקשבה, מרחב מאפשר לכנות ולביטוי עצמי, הם כלים שהותרנו בתוך הקליניקות הטיפוליות, וכעת הגיע הזמן להחזירן למרחב הציבורי ולא רק האישי. אם לא נדע לשתף אחד את השני במה שכואב לנו, במה שמרגש אותנו, במה שקשה לנו, לא נוכל ליצור חברותא אמיתית. ישנם היום אינספור כלים טיפוליים ליצירת תקשורת פתוחה, לביטוי באמצעים לא ורבליים, לפורקן פיזי של רגשות שנשארו כלואים בנו ודוכאו במשך רוב חיינו. עלינו למצוא דרכים לתמוך זה בזה ולשחרר את עצמנו מאותם דיכויים מופנמים.
- כלים לפתרון סכסוכים - פתרון סכסוכים ויצירת שלום בין בני הקהילה הכרחיים בימינו כאשר אנו כל-כך מושפעים מתרבות שלטת אלימה ובלתי מתפשרת. גם כאן ישנו ידע רב שנצבר, בהקשר של תקשורת לא-אלימה, של גישור, ושל תמיכה של הקהילה בכל אחד מהצדדים עד לפיוס או למציאת הפתרון המתקבל על הדעת ועל הלב עבור כל הצדדים.
- עבודה משותפת החוצה -
- מעורבות חברתית - בימים אלו של כפר גלובלי אחד, כאשר הקשר בין דליפה רדיואקטיבית בצד אחד של האוקיינוס, משפיעה על שוכני החוף בצידו השני של האוקיינוס, ברור כי גם קהילה אינה יכולה להיות מבודדת. אפשר לבנות חומות ולשים מצלמות אבטחה, אבל חומות לא באמת מגנות עלינו מפני סופות, בצורות או פצצות. הכרות עם השכנים כן יכולה לעזור לנו במקרים כאלו. לכן כדאי לקהילה להיות מעורבת בסביבה שלה ובקהילות הקרובות לה - פיזית או רעיונית. מעורבות בחייו של האחר אינה בהכרח אומרת התערבות באורחות חייו, אלא יותר הכרות, עזרה הדדית ויצירת שיתופי פעולה במטרה לחזק ולשפר את מצבם של כל התושבים בכל הקהילות בסביבה מסוימת.
- פתיחות למצטרפים חדשים ולמגוון - מצטרפים חדשים מבחוץ מביאים נקודת מבט רעננה, אנרגיה חדשה והון אנושי. הם גם מביאים קשיי הסתגלות, והתנגדויות פעמים רבות. אך קהילה כמו מאגר מים, כאשר היא עומדת עלולה להתחיל ולהרקיב. עליה להזרים מים חדשים כל הזמן כדי לשמר את החיות שלה. לעיתים זה אומר שהקהילה תגדל, לעיתים זה אומר שהמים פשוט יתחלפו. המגוון בהקשר הזה מאפשר יציבות ויכולת השרדות. בסביבה טבעית, ככל שהמגוון הביולוגי רחב יותר, כך הסביבה חסינה יותר למפגעים אקולוגיים כמו שריפה או מגיפה. בקהילה שבה החברים מגוונים ושונים, כך היא חסינה למריבה או משבר אמונה.
אם קהילה מצליחה ליצור את ארבעת האלמנטים האלה אנו צעד וחצי בדרך למהפכה בכל תחומי החיים.
כמובן שרובנו לא קרובים ליצירת התנאים הללו. אנחנו עדיין תקועים באמונות והרגלים שמשאירים אותנו נפרדים.
אנחנו אולי חברים בקהילה וירטואלית כלשהי, או שותפים לבילויים עם קבוצת חברים מסוימת, או שותפים עסקיים עם בעלי עניין כלכלי משותף, אך איננו קרובים לרמת הערבות ההדדית הדרושים ליצירת חברותא של אמת.
החברותא שאנו מחפשים היא כזו שלא רק מאפשרת לנו חיים נוחים,
אלא גם תומכת בנו, סומכת עלינו, מעריכה אותנו על עצם היותנו ולא רק על העבודה שלנו.
זו בעצם המשפחה החדשה שלנו.
היום המשפחה שלנו מצומצמת וגם מופרדת על ידי כסף.
אחים מנהלים קרבות משפטיים על ירושה, משווים ומודדים הצלחה על פי גודל בית ומספר ילדים.
הורים משתמשים בהון הכספי שלהם כדי לשלוט ברצונות ילדיהם, עם הבטחות לעזרה בלימודים,
וניתוק במקרה שהילדים בוחרים במסלול חיים שאינו מקובל או שונה.
כעת אנו מעוניינים במשפחה אוהבת, משתפת, תומכת, בכל אחד מחבריה. ללא קשר למספר שרשום בחשבונו.
בשיחותי עם חברים ועם אנשים שאני פוגש בדרך, רבים מביעים קנאה על אורח החיים הנוכחי שבחרתי לי.
רבים מכנים את עצמם עבדים של השיטה. ומקבלים את העובדה הזו בהכנעה.
הם מודעים לכך שהם חיים על פי זמן של מישהו אחר, בתמורה לאשליה של בטחון וחופש.
הם רוצים שינוי אך אינם יודעים מהיכן להתחיל, או שאינם אמיצים לעשות את השינוי ולוותר על הנוחות שבעבדות.
החברותא אמורה להחזיר לנו את החופש והבטחון האמיתיים.
בטחון אמיתי לא מגיע מקרן פנסיה, שם המספרים שמבטאים את עושרך יכולים להמחק במחי כפתור,
אלא מידיעה שצעירי הקהילה יעזרו לך בערוב ימיך, ושהעצים ששתלת יעניקו לך וליקיריך מזון צל וחמצן.
חופש אמיתי לא מגיע מבידוד מהחברה ומרצונותיו של האחר, אלא מבחירה לחיות חיים אותנטיים שמכבדים את השונות ואת הייחודיות של האחר.
אלה מתאפשרים בתוך חברותא, לא בוילה (למרות שאפשר להקים אחלה חברותא בתוך וילה).
אלה מאפשרים לנו עושר חברתי ורוחני אמיתי, כזה שאי אפשר למדוד בכסף.
אם נרצה...
שנה טובה
