באנה בנות יפות ונאוות
נשים רבות עדיין מדוכאות על ידי גברים - בחברה, בקהילה ובתוך המשפחה. רבות נפגעו מינית, ורבות אחרות נפגעו על ידי יחס מדכא.
העידן המשתנה ועליית הכח הנשי הוא מתבקש. בתוך עולם שהולך ונעשה יותר טכני, יותר מנוכר, יותר הישגי, יותר אלים, אנו זקוקים לתכונות נשיות כמו חמלה, הכלה, יצירה. אנו זקוקים לעוד נשים מעוררות השראה שיניעו אותנו לכיוון הזה. לא רק נשים, גם גברים, שמחוברים לתכונות האלה.
בעוד חודש, ב-14.2.13, מתקיים יום בינלאומי שבו יתרחשו מספר רב של אירועים בכל העולם להעלאת המודעות לניצולן של נשים, ולמען שחרור נשים מהעבדות הפיזית והמנטלית שבה הן נמצאות. זו הזדמנות עבורנו - לצאת, לרקוד, להטיח מעלינו את הדיכוי ולהזכר בנשים שמסביבנו, האחיות והאמהות, הסבתות והננכדות. להזכר שוב שכולנו בעצם משפחה אחת גדולה.
בלוג זה נכתב בהשראתה ולזכרה של חברה יקרה שהלכה אתמול לעולמה. אשה מעוררת השראה אשר התמודדה עם קשיים פיזיים גדולים אך במקום להתעסק בעצמה החליטה להפנות את מלוא האנרגיה שלה למען שיפור פני החברה.
ענבר דקל שליו, את מעוררת בי השראה.
באנה נשים חכמות וענוות
חומלות ומטפחות, שומרות ונאבקות.
לאחרונה יצא לי לשוחח עם כמה מחברותיי על נשים מעוררות השראה.
עלו כמה שמות:
נינה סימון
ביונסה
ועוד שאיני זוכר כרגע.
חשבתי גם לעצמי, מי הנשים שמעוררות בי השראה?
אלו השמות שעלו לי:
מרב מיכאלי
נינה סימון (שוב)
ג'ניס ג'ופלין
ענת קם
אז נכון אצלי יש מרגלת אחת (שבסך הכל התריעה על זה שמפקדים בצה"ל הורגים אנשים בניגוד להחלטת בג"ץ, אך כמובן שבמקום לכלוא את האנשים שהרגו, הוחלט לכלוא אותה).
אבל רוב הנשים שאנו מכירים הן זמרות או בדרניות או אומניות.
למה זה ככה? למה אין יותר נשים פוליטיקאיות, מנהלות, גנרליות?
יש כמה תשובות לכך. תשובה אחת היא שנשים באופיין הן פחות אמביציוזיות, פחות שואפות לשליטה ולכח.
תשובה נוספת היא שנשים הן האמהות ולכן אינן מעוניינות להתחייב לתפקיד ציבורי ומעדיפות לגדל ילדים.
ההנחה הזו היא כמובן חלק מהבעיה עבור נשים להגיע לתפקידים כאלו, משום שהחברה מעודדת נשים להיות אמהות ולוא דווקא בתפקיד ציבורי על ידי תכתיבים חברתיים (דת ומשפחה), על ידי הסללה (צבא), ועל ידי החפצה (פורנו ופרסום).
אני טוען שרוב הנשים מעוררות ההשראה הן אומניות משום הן היחידות שאנו מכירים.
איננו מכירים מחנכות, מדעניות, רופאות, מטפלות ופועלות. אנו מכירים רק את הזוהרות ואת הנוצצות.
הזוהרות והנוצצות מודעות לזוהר שלהן, והן מעדיפות להעביר אותו בצורה הברורה ביותר - דרך האומנות שלהן.
נינה סימון, שהופיעה כאן בדוגמאות, מסבירה יפה למה היא אינה יכולה להסביר לאנשים איך להיות חופשיים, אבל היא יכולה להרגיש חופשית על הבמה ובכך להעביר את התחושה לאנשים נוספים:
נשים רבות עדיין מדוכאות על ידי גברים - בחברה, בקהילה ובתוך המשפחה. רבות נפגעו מינית, ורבות אחרות נפגעו על ידי יחס מדכא.
העידן המשתנה ועליית הכח הנשי הוא מתבקש. בתוך עולם שהולך ונעשה יותר טכני, יותר מנוכר, יותר הישגי, יותר אלים, אנו זקוקים לתכונות נשיות כמו חמלה, הכלה, יצירה. אנו זקוקים לעוד נשים מעוררות השראה שיניעו אותנו לכיוון הזה. לא רק נשים, גם גברים, שמחוברים לתכונות האלה.
בעוד חודש, ב-14.2.13, מתקיים יום בינלאומי שבו יתרחשו מספר רב של אירועים בכל העולם להעלאת המודעות לניצולן של נשים, ולמען שחרור נשים מהעבדות הפיזית והמנטלית שבה הן נמצאות. זו הזדמנות עבורנו - לצאת, לרקוד, להטיח מעלינו את הדיכוי ולהזכר בנשים שמסביבנו, האחיות והאמהות, הסבתות והננכדות. להזכר שוב שכולנו בעצם משפחה אחת גדולה.
בלוג זה נכתב בהשראתה ולזכרה של חברה יקרה שהלכה אתמול לעולמה. אשה מעוררת השראה אשר התמודדה עם קשיים פיזיים גדולים אך במקום להתעסק בעצמה החליטה להפנות את מלוא האנרגיה שלה למען שיפור פני החברה.
ענבר דקל שליו, את מעוררת בי השראה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה