המהפכה היצירתית

לפני שבועיים החלטתי לעשות הפסקת עישון לשנה.

בלי סיגריות בלי ג'וינטים.

רק אוויר נקי, 

וקצת עישון פסיבי של עשן מכוניות לפעמים....

הרומן שלי עם סיגריות ועישון התחיל אי-שם בתיכון,

שאכטה פה, סיגריה שם, במסיבות של השכבה.

אחר-כך ביוון, לפני הצבא, אני זוכר שישבתי לי על המרפסת בשקיעה,

ועישנתי את הסיגריה הראשונה שלי לבד.

וכך המשכתי לעשן בחו"ל - סיני, ואז לונדון עם הפאקט הראשון.

ולצבא כבר הגעתי מוכן.

מכור מן המניין.

12 שנה לקח לי להחליט להפסיק.

הלכתי לקבוצת תמיכה של קופת חולים,

לקחתי כדורים,

וגם התחלתי מין שיטת טיפול/העצמה שנקראת יעוץ הדדי.

בעקבות הפסקת העישון, והשינויים שעשיתי בחיי,

התחיל להשתחרר בתוכי משהו עמוק ורדום.

הרגשתי שהייתי כבוי במשך המון שנים,

והרבה רגשות ודמעות שהיו עצורים בתוכי,

קיבלו מקום לצאת החוצה.

מאז עברתי הרבה תהפוכות בחיי,

הצטרפתי למהפכה של אהבה,

יצאתי לחיי נדודים, 

והתחלתי לכתוב את הבלוג הזה.

הרומן שלי עם העישון לא פסק.

המשכתי לעשן ג'וינטים,

וכתוצאה מכך גם המשכתי להשתוקק לטבק.

ההתמכרות לא נעלמה, היא רק פחתה והתמתנה.

ומאז זה מין משחק שכזה.

שבועות ללא עישון, ושבועות של עישון יומיומי.

פעם אחת, קיבלתי הזמנה לעבור ריפוי עם מרחיבי תודעה.

על היכולת של מרחיבי תודעה מן הטבע לרפא,

אני לא יודע הרבה, אבל מהקצת שקראתי והתנסיתי,

היכולות מופלאות והפוטנציאל מדהים.

ועם הכח הגדול הטמון יש גם להתנסות בזהירות ובאחריות.

השאלה ששאלתי את המדיצינה, שבמקרה הזה היתה פטריה,

היתה - למה אני מעשן?

התשובה שהגיעה במהלך המסע היתה

כי אתה לא יוצר....

       

פרעה הפנימי שלנו

הרבה פרשנויות שמעתי על סיפור יציאת מצרים,

ואחת מהן שאליה אני מתחבר היא שפרעה הוא בתוכנו.

מצליף בנו בכל פעם שאנו מנסים להרים את הראש ולפרוץ את הגבולות שלנו.

הוא מופיע בצורה של פחד וחרדה, דכאון ואדישות.

הוא מופיע בצורה של התמכרות - לעישון, אלכוהול, פורנו או פייסבוק.

ואנו נדרשים להאבק בו.

בכל פעם אנחנו חושבים שהבסנו אותו,

והוא רק מתחזק.

מתחזק כדי שנבין ש - "אני יהוה".

אני, כל אחד מאיתנו, הוא חלקיק אלוהי, שיכול ליצור עולמות, ולברוא ישויות.

בדמיוננו, 

ואם נרצה גם במעשינו, במו ידינו, בעולם הזה, הגשמי.

לשם כך אנחנו נדרשים להביס את פרעה שוב ושוב.

ככל שאנו מתחזקים ומתגברים, כך גם פרעה,

מהווה עזר כנגדנו,

עד שנצא לחופשי, למדבר, אל הלא נודע.

הלא נודע של היצירה.

הלא נודע שנמצא מעבר לגבולות המוכרים שלנו, מעבר לאזור הנוחות.

פרנסיס, חברי לקהילת אקו-מי, הסביר זאת נפלא
במהלך שיעור היוגה שהעביר.
כדי ליצור שינוי עלינו לחוות אי-נוחות.
לא בהכרח כאב, אבל בהחלט אי-נוחות.
כמו לעשות מתיחות כדי להתגמש,
להשאר המתיחה ולנשום לתוכה.

אצלי, העישון, ההתמכרות מכבה משהו ביצירתיות.
אש היצירה הופכת למסך עשן שמערפל אותה.
עליי לחוות את חוסר הנוחות שבאי עישון,
כדי למצוא את האש היצירתית שבתוכי.
ועליי להמשיך וליצור כדי שלא לחזור לעשן.
לנתב את חוסר הנחת לכיוון של יצירה ועשייה.

אחת מאהבותיי - להפוך זבל לאומנות

המהפכה היצירתית

לאחרונה, בעקבות שהותי באקומי, והחיים המשותפים עם פלסטינים,
יוצא לי לחשוב ולקרוא הרבה על מהפכות לא אלימות.
יצא לי לראות תוכנית דוקומנטרית על תנועת זכויות האזרח בארצות הברית,
על מאבקי עובדים בפולין, ועל ההתנגדות הדנית לנאצים והצלת היהודים,
תחת מסווה של שיתוף פעולה.

אני גם רואה כיצד המהפכות הללו לעתים חוזרות על עצמן,
ואיך המערכת מוצאת דרכים לנטרל אותן,
כמו שתילת סוכנים מחרחרי ריב בקרב אנשים.

אני גם רואה שהמהפכות הללו דורשות הרבה הקרבה,
ומעין מוכנות לספוג הרבה מהלומות,
דבר שרוב הישראלים לא מוכנים אליו.

כשאני מנסה לדמיין מהפכה עממית,
אני רוצה לראות בה גם נשים וילדים,
אני רוצה לראות את כולם צועדים בסולידריות ושמחה,
ומצליחים לנטרל את האלימות של לובשי המדים,
ואת האלימות שבתוכנו,
באמצעות אהבה, ובאמצעות מוזיקה, ובאמצעות תזכורת,
של מה חיים האלו יכולים להיות, לו רק היינו חיים כאן יחדיו,
ומה היינו יכולים להיות, לו הפסקנו להתעסק במריבות ותככים,
היינו הופכים כולנו ליוצרים.

לשמחתי יצא לי בשנים האחרונות
להפגש עם כמה קבוצות של אומנים מהפכנים,
קולקטיבים יוצרים, שמשתמשים בכישוריהם,
ומשתפים פעולה כדי להפוך את החיים לקסומים.

בירושלים הסתובבתי במשך שבועיים עם חבורת בית ריק.
עוד קולקטיב ירושלמי שעוד לא יצא לי לפגוש הוא קולקטיב מוסללה,
שיצאו משכונת מוסררה.

בחיפה פגשתי לפני כמה חודשים את חלוצי התעשיה 109,
שכמוני מתעניינים בחללים אורבניים לא מנוצלים,
ומנסים להפוך אותם למרחב ליצירה.

לפני כמה חודשים עזרתי לאחותי ביצירת אומנות שהיתה חלק מתערוכה
של קולקטיב אונייה, בתחנה המרכזית החדשה.

בבאר-שבע שמעתי על חבורת עושים רחוב,
שלוקחים את הרחוב והופכים אותו למקום יפה יותר.

גם אני חלק מקולקטיב יוצר,
היריד האנושי הנודד,
שמגיע לכל מיני מקומות רדומים,
ומעיר בהם חיים

הקולקטיבים היוצרים עושים מהפכה שקטה,
מחכים לרגע הנכון כדי להתאחד.

גם אנחנו יכולים להיות יוצרים,
כל אחד מאיתנו,
ולהפוך לקולקטיב,
שמאפשר לכל אחד מאיתנו לבוא לידי ביטוי.

לשם כך עלינו להתגבר על פרעה הפנימי שלנו,
להפסיק את ההתמכרויות, ולהפנות את האנרגיה ליצירה,
לדמיין באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות,
ולברוא אותו יחדיו...

אם נרצה....



        

כמו פטריות אחרי הקסם

שנת 2012 חלפה. סוף העולם לא הגיע.
 עידן חדש עומד בפתח, ואיתו הבטחה גדולה.

שנת 2013 מתחילה לכאורה במצב "רע" ביותר.

בארצות הברית ניצבים מול צוק פיסקלי , שרוב האנשים כלל לא מבינים את ההשלכות שלו לגבי העולם.
בישראל חוסר יציבות כלכלי-בטחוני-חברתי-נפשי לקראת הבחירות, במן שהתקשורת הולכת והופכת לשק קונפטי שנועד לזרות אדישות בעיני  הציבור. מצור על עזה והתחמשות חמאס, האסירים הפלסטינים ששובתים רעב מזה כמה חודשים, שמועות על נשק כימי בסוריה, הפלרה של המים, רדיפה של פליטים, שחיתויות בשלטון... רע כבר אמרנו?

האתגרים העצומים שעומדים בפנינו כעולם וכאנושות רק הולכים ומחריפים, ועדיין רובנו רק מנסים להבין איך אנחנו שורדים את החודש, או מוצאים יציבות נפשית בתוך כל הבלגן.

            

אבל מתוך הבלגן מתחילות לצמוח פטריות של שינוי. רבים מאיתנו עוד לא מבינים בדיוק מה זה פטריות, איך הן נוצרות? ומה ההשפעה שלהן על מוחנו ועל גופנו.
השבוע התנדבתי בחוות אדמאמא שליד נתיבות, ויצא לי לדבר קצת עם גור, בעל החווה, לגבי פטריות למאכל. גור הסביר לי שהפטריות למעשה מייצגות את הכוח המפרק בעולם. אותו כח שיש לאש ולצבא ולשיבא (האל ההודי). למעשה כדי שדברים חדשים יתחילו לצמוח, תחילה צריך לפרק את הקיים, וזה בדיוק תפקידן של הפטריות.

אז כאשר העולם שלנו יתחיל להתפרק, כאשר מגדלי בבל יפלו וחומות הבידוד יתמוטטו, יתחילו לצוץ עוד ועוד פטריות שיעזרו לנו להתחיל ולהרכיב את המציאות החדשה.

           

את הפטריות האלו שהולכות לצמוח אפשר כבר להריח - כסף חדש, שיתוף חפצים, יציאה של אנשים מחיי העבדות המודרנים וחזרה אל האדמה ואל הקהילה, קואופרטיבים, ריפוי דרך  - מגע, תנועה, מוזיקה, תפילה. מעבר לתזונה מן הצומח. צריכת תקשורת ומידע אלטרנטיבים, ואינספור חידושים טכנולוגיים כמו מדפסות תלת-מימד והנדסה גנטית.  כל אלו ועוד הולכים בזמן הקרוב לשנות את חיינו לבלי הכר.

כאמור, החדש בא במקום שבו היה בעבר הישן.
במקום להאבק ולהלחם ולהרוס, אפשר פשוט לתת לפטריות לעשות את עבודתן, ולקמפסט את מה שכבר לא רלוונטי לנו יותר, ולהחזיר את הקסם לחיים.

     

2013 תהיה שנת הפטריות
אם נרצה...