שיר קצר שכתבתי בעקבות אירועי המחאה האחרונים.
ברצוני להקדיש אותו למשה סילמן, ולכל אלו שנותרים חסרי אונים למול האדישות והאנוכיות של המערכת:
המחאה היא בסך הכל קריאת השכמה
לכל מי שישן, לכל מי שמסכימה
להמשיך לעבוד עבור חברה
שכורתת את הריאות של עצמה
שמוכנה להשתעבד עבור פנסיה ושכר דירה
בזמן שאחינו מעבר לגבול מתים במלחמה
ובזמן שאנו מכוונים אצבע מאשימה
אנו מפספסים את הנקודה
שאנחנו אלו שעושים את השינוי
שאנחנו אלו שמממנים במסים את המלחמה
שכורתים את העצים עבור חתיכת הבשר שלנו
שנכנעים לכעס ולייאוש ולשנאה
ובכל רגע אפשר לעצור ולבחור
בין פחד ממה שיהיה
לבין חמלה תקווה ואהבה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה