פוסט שפורסם בפייסבוק לפני כשבועיים ורציתי לחלוק עם מי שעוד לא קרא. תבלו...
בלי להכנס יותר מדי לעובי הקורה אני רוצה לכתוב כאן על כוחה של הקהילה ועל יצירת שינוי תודעתי באמצעות מטבעות מקומיים.
העולם גועש בימינו - משבר חוב גדול באירופה, התעוררות גדולה של ציבור נרחב לעוולות שנעשים יום יום בשם החוק ובשם המדינה, המלווה באוזלת יד של האזרחים בנסיון לשנות ולהשפיע על סדר היום הציבורי.
אנחנו עדיין עבדים. אמנם כאלו בעלי יכולת השפעה, אבל באופן גורף אנחנו עבדים. עבדים למערכת כלכלית לא שוויונית ולא דמוקרטית שגורמת לנו להקדיש את רוב זמננו לפרנסה, שמשאירה אותנו בתודעת חוב תמידית, כאשר המינוס נושף בעורפנו. אנחנו נמצאים בתודעת עבדים, צרכנים, נתינים....
כיצד משתחררים מין העבדות המודרנית הזאת? ישנן דרכים רבות המובילות ליציאה מהכלא. אך ככל שאני מעמיק וחוקר אני מגלה יותר ויותר אנשים חכמים שמצביעים לכיוון מאוד מסוים כפתח לשינוי גדול וכולל.
מדובר בנושא של מטבעות מקומיים, או כמו שאני מעדיף לתאר זאת מטבע קהילתי.
מטבע קהילתי (על פי אתר אקו-ויקי) : מטבע מקומי, או מטבע קהילתי (local currency, או community currency) הוא סוג של כסף שמיועד להסחר רק בתוך איזור גאוגרפי קטן. מערכת כספית זו אינה נתמכת על ידי ממשלה לאומית ואינה בהכרח הילך חוקי. מערכות מטבע מקומי מורכבות בצורות שונות, הן פיזית והן פיננסית והן משוייכות בימנו לרוב לזרמים קרובים לכלכלה בת קיימא ולכלכלה קהילתית.
אלינור אוסטרום, זוכת פרס נובל בכלכלה לשנת 2009, שנפטרה לפני כחודש, והמשיכה לכתוב ולפרסם מאמרים עד יום מותה, מצאה במחקריה שקהילות אשר מנהלות את משאביהן באופן עצמאי מצליחות לשמור עליהם בצורה יעילה בהרבה מאשר מקרים שבהם המשאבים עוברים לניהול של המדינה או של תאגידים פרטיים.
לקהילה יש כוח רב מאוד. כיום קיימות קהילות פונקציונליות רבות, אך את כוחה של הקהילה, את החברותא שקיימת בין חבריה, את הבסיס הערכי-תרבותי-רוחני שהיא אמורה ליצור, זנחנו באופן כמעט מלא.
היום אנחנו רואים את תחייתן של קהילות רבות, בין אם בצורה של התיישבות חדשה, ובין אם בקואופרטיבים שקמים לאחרונה -הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות,שלנו, העגלה, הבר-קיימא ועוד רבים. קהילות וקואופרטיבים אלו מושכים אליהם עוד ועוד מתעניינים, עוד אנשים שרוצים משהו אחר משהו חדש. הם חשים את הכח של הדבר הזה ורבים רוצים להיות חלק ממנו. לא רק בעלי מניה, אלא בוראים שותפים של מציאות חדשה. אנשים שפועלים ביחד למעון חזון משותף.
על כוחה של הקהילה אפשר ללמוד מדוגמאות רבות. הסרט התיעודי "כוחה של קהילה" מתאר איך קובה שרדה את הבידוד הבינלאומי בתקופת המלחמה הקרה, וכיצד גננות וחקלאות קהילתית- מקומית הצליחו לספק מזון לרוב התושבים על האי גם בתקופת מחסור.
גם הקהילה החרדית בארץ מהווה דוגמא מצוינת לכוחה של קהילה. המרכזים לשיתוף משאבים, המכונים גמ"חים (גמ"ח - ראשי תיבות של גמילות חסדים), מהווים דוגמא כיצד לכידות וסולידריות קהילתית מביאה לחוסן כלכלי חברתי למול עוני, ריבוי ילדים, וחוסר פרנסה (פעמים רבות מבחירה...).
החברה הישראלית המשוסעת עדין לא השכילה להביא לידי ביטוי את כוחה של הקהילה. קיימות דוגמאות רבות לקהילות מבוססות, אשר עומדות כאיים של שפיות. אך כתנועה, כהתארגנות של קבוצות שמקושרות ומרושתות, שפועלות בתיאום על מנת ליצור מציאות חברתית-כלכלית חלופית טובה יותר עוד לא התחלנו לפעול. ולדעתי זה הצעד המתבקש בדרך לשינוי מהותי בחברה.
בספרו "sacred economics" סוקר צ'ארלס אייזנשטיין את התפתחות הכלכלה מימי כלכלת המתנות עתיקת היומין ועד לימי הקפיטליזם הגלובלי. הוא מתאר כיצד הכסף והמערכת הכלכלית שיצרנו תורמים לניכור שלנו זה מזה ומהטבע, לתחרות, למחסור, לצמיחה אינסופית, וגם לקהילות הרוסות. הניתוח הזה גם מציג את ההזדמנות שביצירת מערכת כלכלית קהילתית מקומית כחלופה למערכת הקיימת הקורסת.
המערכת האלטרנטיבית הזו כבר מקודמת בעולם על ידי כלכלנים רבים ומכובדים כמו ברנאר ליטאר, ממייסדי גוש היורו. ליטאר פועל רבות ומרצה בכל העולם בנסיון לקדם את הרעיון של מטבעות מקומיים, שילובם בכלכלה הקיימת והפיכתם לכלי ומנוע מרכזי וכדרך ליציאה ממשבר החוב הקולוסאלי של הכלכלה הנוכחית.
למעבר לשימוש במטבעות קהילתיים בישראל יש שני חסמים עיקריים בעיני:
1. החסם הראשון הוא החסם החוקי-בירוקרטי. כיום שימוש במטבע קהילתי חלופי הוא אינו חוקי משתי סיבות. אחת, הוא יכול לשמש להעלמת מס, כלומר לביצוע עסקאות אשר ייעשו ללא גזירת הקופון של המדינה, ושתים, משום שמטבע מקומי מערער על שלטונו המרכזי והמונופולי של בנק ישראל על ייצור הכסף. כי כדי ליצור מטבע מקומי, עלינו ליצור מטבע ובכך יש הפרה בוטה של הסדר הקיים.
2. החסם השני והמרכזי יותר בעיני הוא החסם הערכי - פנימי. השימוש במטבעות קהילתיים מבוסס על ערכים אחרים מאלו שאנו מכירים. הוא דורש אמון ואכפתיות. דבר ששכחנו מהו כאשר זה נוגע לכסף. אנו בעיקר חושבים איך להבטיח שלא ידפקו אותנו. ופה נדרש שינוי תודעתי עמוק. אנחנו לא יוצרים כאן מערכת כלכלית גרידא, אנחנו יוצרים כאן דמות למהות מסוימת. המערכת הכלכלית שיצרנו (אשר בימים אלו ממש קורסת), מבוססת על ערכים מסוימים. תאוריית "היד הנעלמה" של אדם סמית, מתבססת על אנוכיות של האדם, על התחרות כמניע של צמיחה. כאן אנחנו יוצרים משהו אחר. אנו יוצרים מטבע שמשקף בצורה הולמת את היחסים שהיינו רוצים שישררו בינינו.
המטבע הקהילתי הוא מצד אחד מחולל ומאיץ של שינוי, שעוזר לייצב ולקיים קהילות, ובו-זמנית שיקוף של קהילה שפועלת על בסיס הכרות אישית ואמון הדדי. החסמים הבירוקרטיים ומנגנוני הבקרה אמורים לפחות משמעותית בבואנו ליצור את המטבע החדש.
מה שצריך לשם כך הוא קהילה חזקה ומבוססת, לא גדולה מדי, אשר לה מכנה משותף שהוא מעבר למטרה חומרית-מעשית, כי אם מכנה משותף שמבוסס על אמונה משותפת, על דרך, ערכים, תרבות, חיבור לרוח. המפגש בין חברי הקהילה, היצירה המשותפת, ההתקרבות, והעזרה ההדדית הם חיוניים להצלחת הקהילה וגם לביסוס המטבע והמערכת הכלכלית החדשה.
הכל כבר קיים
בעולם קיימות אינספור קהילות שכבר פועלות עם מטבעות קהילתיים חלופיים .למרות שליטתם של הבנקים המרכזיים, וניגוד האינטרסים שלהם (לכאורה) עם איך שהמטבע עובד, ישנם מטבעות קהילתיים במדינות רבות, אשר פועלים בצורה מעוררת השתאות.
במקומות שבהם הכלכלה קורסת, כמו יוון למשל, ישנן דוגמאות לקהילות שמצליחות לצמוח ולשגשג למרות המשבר, בזכות המטבע הקהילתי. הממשלה אפשרה שימוש במטבע קהילתי, ומטבע ה-TEM למשל שנמצא בשימוש בעיירה המפורסמת VOLOS קיים ומתפתח כבר כ-3 שנים.
למרות שבארץ באופן רשמי לא קיימים מטבעות שאינם השקל, ישנם מטבעות חלופיים רבים אשר ניתן לעשות בהם שימוש (בעיקר שימוש בקרב תאגידים שונים) - חיוב של חשבון הסלולאר , קופונים לשימוש ברשתות המזון , ונקודות לצבירה בחברות התעופה הם דוגמאות למטבעות חלופיים שכבר קיימים וחוקיים.
המהלך המתבקש הבא הוא יצירת קהילות ומטבעות קהילתיים. הכלים הטכנלוגיים כבר קיימים. עכשיו רק נותר ליצור את הפלטפורמה כדי שעוד ועוד קהילות יוכלו להתחיל ולעשות את השינוי המתבקש. בד בבד עלינו להתחיל להבין את השינוי הפנימי והמחשבתי שנדרש מאיתנו כדי שזה יצליח.
החוקים אשר אינם מתירים לנו ליצור כסף קהילתי מקומי הם בדיוק החוקים שנועדו להשאיר אותנו בתודעת עבדים. יצירת המטבע הקהילתי והשימוש בו, למרות התקנות והחוקים המפחידים, הם נקיטת עמדה שלנו לעולם טוב יותר. גאנדי אמר להודים להתחיל לחצוב מלח שהבריטים השתלטו עליו, כדי להכריז הלכה למעשה על עצמאותם הכלכלית של ההודים מהאימפריה ההבריטית . כעת יש הזדמנות לאזרחי העולם להכריז על עצמאות כלכלית מהבנקים ומהחוקים ששומרים אותנו עבדים לכסף .
תחילת יצירת מטבעות מקומיים יכול לסמן את תחילתה של היציאה מעבדות לחירות. את העמדה של אנשים לעולם, את לקיחת האחריות על המציאות ועשיית צעד שבאמת יכול לשנות את פני המדינה והעולם, את היחס שלנו לכסף, ואת כל מבנה הכוחות הכלכלי-חברתי שלנו.
מה צריך לעשות כדי שזה יקרה?
יש כבר רשימה של דברים די ברורים ויש עוד הרבה דברים להבין ולהחליט..
ואחרי פוסט רציני שכזה כדאי לסיים בבדיחה:
ילדה אחת באה לאמא שלה ושואלת אותה מה ההבדל בין תיאורטי לפרקטי.
אז אמא שלה אומרת לה בואי איתי. היא פונה לאבא ושואלת אותו אם הוא היה מוכן לשכב עם כל אחת תמורת מיליון דולר. הבעל חושב לחלקיק השניה ומיד עונה שכן.
אחר כך הולכות האמא והבת אל האח ושוב שואלת האמא את אותה שאלה. האח מיד עונה שכן.
ואז מסבירה האמא לבת - את מבינה מתוקה, באופן תאורטי יש לנו בבית שני מיליון דולר, באופן פרקטי יש לנו בבית שתי זונות ממין זכר....
מעניין ומהפכני מאוד. מקווה שבעתיד יהיה לי האומץ להצטרף למהפכה הכלכלית הזאת :)
השבמחק