מכתב לילדים

אנו מתנצלים,
עשינו במיטב יכולתנו, אבל האמת המרה היא שאיבדנו שליטה.
איננו מוכנים להודות בכך, אבל כשלנו.

לימדנו אתכם שהעולם הוא מקום תחרותי, ושלעזור אחד לשני מתאפשר רק אחרי שעזרת לעצמך.
חינכנו אתכם להלחם ואף למות למען ארצכם, בזמן שהפקרנו את עתידכם.
העדפנו לחלום על חופשות ובידור איכותי, במקום על חיים של חופש שלום ואחווה.

ניסינו,
באמת שניסינו.
רצינו את הטוב ביותר עבורכם. אבל לא האמנו שאפשר לשנות הכל.
ולכן דאגנו כל אחד לביתו, כדי לאפשר לכם את החינוך והבריאות והאושר המירביים.

אבל המלחמות המתמשכות, הזיהום והרס הסביבה, האלימות, והמסחור
הותירו אתכם כועסים ומאשימים, או אדישים ומפוחדים.

אין לנו את כל הפתרונות.
החליפות והתארים, הבתים והפנסיות, לא הופכים אותנו לצודקים ומבינים יותר מכם.
אנו גם חלשים, אנו גם כואבים, אנו גם חוששים.

הממשלות השקרניות עם הפוליטיקאים המושחתים,
אין לכם מה לציית להם.
הגננות הצעקניות, ובתי הספר עם הגדרות,
הן הדרך הנואשת שלנו להתמודד עם חוסר הודאות,
עם הפחד שלנו משינוי, עם ההתמוטטות של הציוויליזציה שחשבנו שבנינו היטב.

אנו שועבדנו, נפגענו והותשנו.
כולנו ניצולים של מלחמות בכל העולם. השואה, מלחמות ישראל, הכיבוש,
הותירו אותנו פצועים ומדממים, והשלכנו זאת פעמים רבות עליכם.
לא התכוונו.
 פשוט לא טיפלנו בעצמנו כמו שצריך.
לא היתה לנו את המודעות לכך.

אבל לכם יש.
יש לכם אינטרנט.
יש לכם חברים מכל העולם, מהטיולים מהלימודים, מהפייסבוק.
יש לכם רעיונות משונים, על מערכות  יחסים, והנהגה עצמית, וכלכלה חלופית,
וטכנולוגיה חדשנית, ורוחניות ניו-אייג'ית מוזרה כזו, ויש לכם הרבה חברים.

האמת היא שאנחנו פה רק כדי לתמוך בכם.
למדו אותנו, הסבירו לנו.
אנחנו מוכנים להקשיב.

אנחנו אלו שלא מציאותיים.
אנחנו אלו שהתעלמנו מכך שאנו הורגים בתאוותנו בכל רגע מיליוני בעלי חיים.
אנו אלו ששלחנו אתכם לבית-הספר ולמערכת חינוך מקולקלת רק כי לא ידענו משהו אחר.
אנו אלו שקנו עוד מכוניות ועוד מוצרים, ועכשיו האוויר שלכם מזוהם, והים שלכם מטונף.
אנו אלו ששיחקנו את המשחק, וניסינו עבורכם להיות מספיק טובים בתחרות, וכעת לאף אחד אין אפשרות לקנות בית.

אנו מצטערים,
ואנו מוכנים להשתנות,
אנו מוכנים ביחד אתכם ליצור את השינוי.

אנו כאן.
הפנסיה שלנו היא עבורכם ועבור צאצאיכם.
הזמן שלנו לא יהיה רק עבור ישיבה בשמש ומשחקי קלפים.
אנו מוכנים להמשיך לעבוד ולתת,
אנו רוצים לשמור אתכם על קשר,
אנו לא רוצים להיות מכורים לתרופות ומטפלות מהפיליפינים.

אנו מאמינים בכם.
אנו מאמינים בעצמנו.

אוהבים אתכם.

יותר מכל,

אוהבים.